החלטה בתיק ת"א 7450-05-09

1.         בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן על ידי ביום 13.06.12 בהעדר התייצבות מטעם המבקש. פסק הדין הורה על דחיית ההתנגדות וקבלת התביעה כנגד המבקש. כמו כן, חוייב המבקש בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 4,000 ש"ח. 

2.         לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לבקשה, באתי לכלל מסקנה לפיה מן הראוי לקבל את הבקשה לביטול פסק הדין. להלן אפרט את טעמיי.

טענות המבקש:

3.         המבקש טען כי אי התייצבותו לדיון מיום 13.06.12 נבעה מתקלה רישומית וטכנית, בעטיה נרשם מועד הדיון ביומן ב"כ המבקש ביום 18.06.12 במקום ביום 13.06.12. 

4.         המבקש טען כי הדיון היה קבוע ליום 24.05.12. לטענתו, המשיב הגיש בקשה לדחיית מועד הדיון וזאת ללא פניה אל המבקש ו/או קבלת הסכמתו לבקשה. ביום 10.05.12 נעתרתי לבקשה ודחיתי את הדיון ליום 13.06.12 [אעיר כי הדיון היה קבוע תחילה ליום 7.5.12 והמבקש הוא שהגיש בקשה ראשונה לדחותו, יום לפני מועד הדיון. הדיון נדחה ללא תיאום עם ב"כ הצדדים ליום 24.5.12, מועד בו התקיים כנס לשכת עוה"ד באילת, ומשום כך ברור כי היה מקום לקבל את בקשת המשיב בהקשר זה].

5.         לטענת המבקש משרד ב"כ המשיב העביר למשרדו בפקס העתק של הבקשה לדחיית מועד הדיון ושל ההחלטה הדוחה את הדיון, אך הפקס שהתקבל לא היה ברור ומזכירת ב"כ המבקש סברה בטעות כי מועד הדיון הינו 18.06.12 ולא 13.06.12, וכך רשמה את מועד הדיון ביומנו של ב"כ המבקש.

6.         המבקש טען כי מדובר בטעות ברישום ולא בזלזול בבית המשפט, וטען כי יש להורות על ביטול פסק הדין מחובת הצדק.

7.         כמו כן, טען המבקש כי סיכויי ההגנה טובים וכי יש להעדיף את שמיעת הראיות על פני עשיית צדק מהיר. בנוסף, טען המבקש כי ניתן לרפא את הפגם שנפל בעקבות אי התייצבותו לדיון באמצעות פסיקת הוצאות בסוף ההליך.

תגובת המשיב:

8.         המשיב התנגד לבקשה לביטול פסק הדין. המשיב טען כי הנימוק לפיו נפלה טעות אנוש שגרמה לאי התייצבותו של המבקש לדיון אינו מהווה הסבר מספיק למחדלו של המבקש.

9.         המשיב הוסיף וטען כי סיכויי ההגנה של המבקש הם אפסיים, שכן המשיב אוחז כשורה בהמחאה שניתנה  על ידי המבקש.

דיון והכרעה:

10.        בענייננו, אין מדובר בטענה לביטול מחובת הצדק אלא בביטול על פי שיקול דעת, ובהקשר זה אביא מדברי המחבר אורי גורן בספרו " סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה עשירית - 2009), בעמ' 371, בפתח הדברים הנאמרים שם תחת הכותרת "שיקולי בית המשפט בדונו בבקשה לביטול":

"בבקשה לביטול פסק דין על פי צד אחד, שניתן בשל אי-התייצבותו של המבקש, יש לבחון מהי הסיבה לאי ההתייצבות ומהם סיכויי ההצלחה של המבקש, אם יבוטל פסק הדין. ככל שהתשובה לאחת מן השאלות משכנעת יותר ובעלת משקל, קטן המשקל שיש לייחס לתשובה האחרת. אלא שכך או כך, יש לתת את הדעת על שתי השאלות ולבחון את התשובות לגופן".

סיבת המחדל:

11.        המבקש טען כי לא התייצב לדיון בשל טעות אנוש של מזכירת ב"כ המבקש שרשמה בטעות את מועד הדיון ביומנו של ב"כ המבקש ביום 18.06.12 במקום ביום 13.06.12.

12.        ספק בעיניי אם טענות המבקש עולות כדי סיבה מוצדקת למחדל הדיוני.

ראשית, עיון בתיק האלקטרוני מעלה כי ההחלטה בה נדחה מועד הדיון ליום 13.6.12 הומצאה לכאורה לב"כ המבקש בפקס, כך שהמבקש למעשה קיבל את ההחלטה פעמיים, פעם אחת מהמזכירות ופעם נוספת מב"כ המשיב שהתבקש לוודא קבלת ההחלטה בידי ב"כ המבקש. ההסתברות ששני המסמכים, גם ההחלטה המקורית שלא נשלחה בפקס פעמיים, היו בלתי ברורות, נמוכה. אעיר כי לא ברורה טענת המבקש לפיה ההחלטה לא הומצאה לו במסירה אישית. ראשית, בשונה מהנטען ע"י המבקש, גם לב"כ המשיב לא בוצעה מסירה אישית. שנית, שעה שמדובר בבעלי דין מיוצגים אין זה דרוש על פי הדין כי כל החלטה תומצא בדואר דווקא, קל וחומר בדואר רשום עם אישור מסירה. המבקש גם אינו טוען כי לא קיבל את ההחלטה, אלא רק כי מזכירת בא כוחו טעתה בהבנתה, כך שממילא אין נפקות לטענתו זו.

            שנית, בהנחה שהטענה נכונה, הרי שהמבקש ובא כוחו אמורים היו להתייצב באולם בית המשפט ביום 18.6.12 כשהם ערוכים לדיון הוכחות, ולגלות לכל המאוחר במועד זה כי ניתן פסק דין, כך שניתן היה לצפות להגשת בקשת הביטול מיד לאחר מכן. למרות זאת, הבקשה הוגשה רק ביום 5.7.12, נתון אשר לא בהכרח עולה בקנה אחד עם סיבת המחדל הנטענת.